"וליד חורי, אומן ברזל, תושב פסוטה, כפר נוצרי בגבול לבנון, שבן לילה הפך מישוב פסטורלי לישוב בחזית המלחמה.
חורי, יליד המקום, עבד רוב חייו בעסק משפחתי, אך יום אחד מצא את ייעודו האמיתי וחייו השתנו.
היום הוא חרש ברזל, מסגר, אומן מתכת, יוצר כלי עבודה ייחודיים, משמר נפחות מסורתית ומנחה סדנאות לעבודה בברזל. עבודות הפיסול של וליד מוצגות ברחבי העולם ואף זיכו אותו בכמה פרסים בתחרויות פיסול בברזל באנגליה ובאיטליה.
בתערוכה הנוכחית מוצג גוף עבודות חדש שנוצר במיוחד עבור התערוכה, ומשקף את מציאות החיים המורכבת כפי שוליד חווה אותה; הבית כבר אינו מקום בטוח, החיים התהפכו על פיהם ולמרות הכול, מתוך דממה ועצב, נולדים פסלים חדשים, קשים וכואבים, אך לא מוותרים על תקווה ואמונה בטוב.
ידי ברזל זועקות לשמיים. העולם הוא כלוב והבית עקור. השורשים נגררים אחריו למסע של אי-ודאות. כלי עבודה כמו פליטים, דחוסים בארגז, נודדים יחדיו כחברים נאמנים.
הסורג, שהיה עשוי לעורר התפעלות משיטת עבודה מסורתית, נהפך בהקשר הנוכחי לפריט מתקופת ימי הביניים. מחפש את מי לכלוא.
בפסל "היכולת" המבט הוא על חצר הבית. האם זאת סצנת הרס או בניה? מה מבקשת היד המוזהבת? צועקת "עצור" או שמא חוגגת אסון?
מה מסתתר במבטו של הנביא? מה הוא רואה? האם הוא יודע משהו שאנחנו לא?
בפסל "המשכיות" הלב מחפש איזון, אוסף שברים, ממשיך לפעום ומעליו עולה השמש, כסמל של תקווה ליום חדש, לסדר בחיינו, לבית, לשורשים, לאור וליצירה."
אסיה דובלין, אוצרת התערוכה.
התערוכה תוצג עד 30.11.24
אסיה דובלין – אוצרת, מעצבת וצורפת, מתגוררת באדמית שבגליל המערבי ומפונה מתחילת המלחמה ב 7.10- . במהלך השנים האחרונות מפיקה ויוזמת מגוון רחב של
פרויקטים בגליל בתחומים שונים. במשך העשור האחרון אצרה עשרות תערוכות בחללים פרטיים וציבוריים שונים כמו גלריית לוחמי הגטאות, גלריית ראש הנקרה
וגלריית כברי. אסיה התחילה את דרכה בתחום הצורפות, פיתחה קריירה כמעצבת ממשק בתחום ההייטק וכיום עוסקת בעבודה רב תחומית עצמאית; אוצרות, עיצוב
פנים, עיצוב בר-קיימא, רסטורציה, שיחזור ושימור.