”קיר סבתא“ – תערוכת מחווה לאריגה, רקמה, סריגה, תפירה… מלאכת יד. יש משהו קסום בעשייה שיש בה אומנות ותחושה נוסטלגית של מלאכה. עשייה ולא תעשייה. מלאכת יד אדם, מתענגת במגע עם חומר, חיבור,
תפר, קישוט. ”קיר סבתא“ הוא כינוי לסגנון תלייה שבו מקובצים יחד אובייקטים שונים, המתאפיין בעיקר על ידי מגוון של אלמנטים בגדלים ובחומרים שונים, המוצבים יחד באופן המייצג חיים שלמים, משפחה לדורותיה.
מגוון תרבויות שונות וסגנונות שונים. בתקופות קדומות, ייחסו לאריגה, לרקמה, לסריגה ולתפירה ערך רב, והן היו חלק מעולמם של בעלי השררה והשליטים. ברבות הימים, הפכו האומנויות הללו לאמנות עממית מסורתית, שנעשתה לרוב על ידי נשים בביתן,
ועברה מאם לבת בין נשות המשפחה. היו לאומנות זו מאפיינים מקומיים, שבטיים ועדתיים בולטים. עם ישראל, שהיה בגלות במשך דורות רבים במקומות שונים בעולם, קלט מוטיבים ודוגמאות מהאמנות העממית ומהמסורת של הקבוצה האתנית שבקרבה חי, והוסיף אותם למסורת שלו. אריגה, רקמה, סריגה ותפירה היו יחד לאחת מהאומנויות האלו. רק בתקופה האחרונה החלו לייחס למלאכות אלו חשיבות כנושא המייצג את התרבות החומרית של העם ושל המקום שבו התפתחו.
אסיה דובלין היא אוצרת, מעצבת וצורפת, מתגוררת באדמית שבגליל המערבי.
במהלך השנים האחרונות מפיקה ויוזמת מגוון רחב של פרויקטים בגליל בתחומים שונים.
במשך העשור האחרון אצרה עשרות תערוכות בחללים פרטיים וציבוריים שונים כמו גלריית לוחמי הגטאות, גלריית ראש הנקרה, וגלריית כברי. בנוסף הפיקה ואצרה את חללי האקדמיה ביריד האמנות “צבע גלילי”.
אסיה התחילה את דרכה בלימודי צורפות ובהמשך בעיצוב תכשיטים, ולאחר קריירה כמעצבת ממשק בתחום ההייטק פנתה לעבודה רב תחומית עצמאית. כיום היא גם מעצבת פנים ועוסקת בעיצוב אדריכלי, שמתאפיין בסגנון אקלקטי המשלב באופן נועז ומקורי בין תקופות וסגנונות שונים בעיצוב ואדריכלות. במקביל היא עוסקת ברסטורציה, שיחזור ושימור. בשנה האחרונה עובדת על פרויקט שיחזור מלא של “הבית המצויר” בשלומי.